ר׳ ישעיה'לה בן ר' משה מקרעסטיר

  • פטירתו: ג' אייר
  • קבורתו: קרעסטיר, הונגריה

נולד לרב משה והענטשא מרים שטיינר בכפר זָאבֱריו (Zborov) שליד ברדיוב (כיום בסלובקיה). אביו נפטר כאשר היה בן שלוש. בגיל שתים עשרה אמו שלחה אותו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, אשר מינה אותו בהמשך למשמשו. בד' בניסןה'תרל"ה נשא לאישה את שרה, בת הרב יצחק יונה וויינשטוק. לאחר פטירת רבו הקפיד לחתום כמשמשו של הרבי מליסקא[1]. נהג לנסוע אל רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדאראג ועוד. כן היה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר שנפטר רבו החל להתפרסם כ"בעל מופתים" ורבבות חסידים באו לחצרו.

נודע כמכניס אורחים ומחלק צדקה לנזקקים. כותבי תולדותיו כותבים שגם כשלא נותרה פרוטה בכיסו לווה כדי להמשיך לחלק[2].

שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו[3]. הילדים שנותרו לו היו: רבי אברהם; קריינטשע אשת רבי שמואל גרוס רבה של קרולי; רבקה פייגא אשת הרב ראובן חיים קליין רבה של סונינה; ורחל אשת רבי ישראל אברהם אלתר לנדא[4] רבה של עדלין ומחבר הספר "בית ישראל".

סיפור מיוחד

זקני ר' שלמה היה בעל ממון רב, והתפרנס משיווק מוצרי מזון, והיו לו בחצרו בטוקאי מחסנים מלאים עם קמח, סוכר ועוד מוצרי צריכה. פעם אחת תקפה מכת עכברים קשה את המחסנים, וביום בהיר אחד ראה שמאות עכברים חודרים למחסנים ומתחילים לכרסם את הסחורה. מיד קם ונסע לקערעסטיר לשפוך שיח לפני הרה"ק לישועה מיידית, ובכה לפני רבי ישע'ילע בטענה כי הוא מקפיד לתת מעשר געלט מכל הכנסותיו, ולא מגיע לו הפסד גדול זה. "רבי ישעי'לע שמע המקרה ואמר לו: אכן אתה צודק. הן אני מכירך כאיש חסיד וירא שמים, ואני יודע כי אתה מפריש מכל הכנסותיך מעשר כספים למהדרין, ולא מגיע לך הפסד כזה. ואמר לו שיילך לשלושת חתניו הרבנים הגאונים, שישבו במושב בית דין ויחתמו על פסק דין שלא מגיע לר' שלמה ענגיל מטוקאי הפסד באוצרותיו. "והלך זקני ר' שלמה והושיב את חתניו של הרה"ק, הלא הם הגאון רבי שמואל גרוס אב"ד בערעבשט, הגאון רבי ראובן חיים קליין אב"ד סאנינא, והגאון רבי ישראל אברהם לנדא אב"ד באדלין, והם הוציאו פסק, שהנה הגיע לפנינו הרב שלמה הכהן ענגיל מטוקאי שנותן בכל חודש מעשר כספים כנדרש, ובוודאי שלא מגיע לו שיפסיד רכושו ע"י מכת העכברים, וחתמו שלושת הרבנים הגאונים. והביא זקני את הפסק לרבי ישעי'לע והוא צירף בכתב ידו, גם אני הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל, שהי' משמש בקודש אצל הה"צ מליסקע זי"ע, מצטרף לפסק הגאונים שליט"א. ואמר לו רבי ישע'י שידביק את הפסק על הדלת של המחסנים ויברחו. וכן הוה". מוסיף ר' הרצקא ואומר: "יש כאלו שמוסיפים שהעכברים ברחו למחסנים של השכן הגוי, והוא התפלא מאיפה באו לפתע כל העכברים, אבל אני לא שמעתי כך בבית אבא. וכן הסגולה של הדבקת תמונת רבי ישעי'לע כסגולה נגד העכברים, שיש כאלו המקשרים זאת לזקני ר' שלמה, אנו לא קיבלנו זאת, ואולי הסגולה באה ממקור אחר".
ה'תרי"ב (1852) - ג' באייר ה'תרפ"ה (1925